רשימה ביבליוגרפית

הנה האתרים בהם השתמשנו לחקר מחלת האנגינה פקטוריס:

http://www.nephromor.co.il/home/artdetails.aspx?mCatID=2213&artID=2904

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D#.D7.A2.D7.95.D7.A8.D7.A7.D7.99_.D7.94.D7.9C.D7.91

http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/REMEDIEs/H-Remedies-Angina.htm#התפתחות%20המחלה

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7248&kwd=5626

http://www.israel-heart.org.il/audience/cardiology2.htm#line7

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%9C%D7%91

החולה-כתבה מס' 3

בעקבות נטילת התרופות שרשם לה דוקטור לק מצבה של ענת השתפר מעט אך עברה עוד התקף קטן בעוצמתו.
לכן,התלבטה ענת האם לעבור את טיפול EECP החדשני והלא מוכח ביעילותו או את צנתור הלב.

לבסוף,החליטה ענת ללכת על הדרך הבטוחה יותר שזהו הצנתור.

חודשיים לאחר צנתור הלב-
מצבה של ענת השתפר בצורה משמעותית.ענת אימצה אורח חיים בריא יותר,כלומר היא מתעמלת ואוכלת בריא-לפי הנחיותיו של פרופור מקס ברנר.
היא מסוגלת לעשות פעילות גופנית מרובה ללא התקפים המלווים בכאבים בחזה.
ענת הולכת למפגשים קבועים מדי שבוע עם פסיכולוג על מנת שיעזור לה למעיט את רמת המתח הנפשי שאליו היא נתונה בחיי היומיום.
מאז הצנתור ענת לא חוותה עוד התקפים והיא מרוצה מאוד מהחלטתה לעבור צנתור ומודה לרופא המטפל דוקטור לק ולפרופסור מקס ברנר שעזרו לה להתמודד,להכיר,ולנצח את המחלה.

רופא מומחה-כתבה מס' 3

הפרופסור הציע שענת תעבור טיפול הנקרא EECP. שיטת טיפול זו מבוססת על מנגנון המודינמי מורכב המאפשר בסופו של דבר ללב לדחוף דם קדימה בקלות יחסית בשלב ההתכווצות, בעוד זרימת הדם לעורקי הלב בשלב ההרפיה גוברת. ההנחה היא שהתוצאה הסופית היא יצירה הדרגתית של עורקים עוקפים , המשפרים את זרימת הדם לאותם אזורים בלב אשר סובלים מאיסכמיה.
הטיפול יכלול כ – 30 פגישות בהפרש של יומיים זו מזו עם פרופסור מקס ברנר.
במהלך הטיפול יורכבו בלונים מיוחדים על רגליה של ענת המתנפחים ומתרוקנים במהירות תוך תיאום מדויק עם פעימות הלב ותרשים האקג. הלחץ המופעל על עורקי הגפיים גורם לשינויים המודינמיים כמתואר.
טיפול זה הינו טיפול חדשני ונסיוני אשר יעילותו עדיין לא הוכחה חד משמעית.

בנוסף ,הציע פרופסור מקס ברנר לענת את השיטה היותר מקובלת ובטוחה כיום, צנתור לב או ניתוח מעקפים.
במהלך צנתור לב, מוחדר (דרך עורק המפשעה) צינורית חלולה וארוכה (קטטר), שמגיעה עד לפתחו של העורק הכלילי הממוקם באבי העורקים, ממש מעל הלב. מזריקים חומר ניגוד לתוך העורק על מנת להדגים את חללו הפנימי ולמקם את ההיצרות. לאחר הזרקה לכל עורקי הלב ואבחון הבעיה מסתיים הצנתור האבחנתי – זאת בדיקה בלבד ולא טיפול. הרחבת העורק על ידי "בלון" מהווה את החלק הטיפולי של הצנתור. דרך אותו קטטר חלול מעבירים תיל עדין. בקצה התיל נמצא בלון שאינו מנופח. לאחר הניפוח, שנמשך לא יותר ממספר שניות, מרוקנים את הבלון, מושכים אותו החוצה, מצלמים שוב לראות את התוצאות – וזהו. אם צריך חוזרים על הפעולה מספר פעמים עד שמגיעים לתוצאה הרצויה – עורק מורחב עם זרימה טובה.

רופא מומחה - כתבה מס' 2

בפגישה השנייה של ענת עם הרופא המומחה הוא סיפר לה על נתונים סטטיסטיים הקשורים למחלה ובכלל למחלות לב והתקפי לב בישראל ובעולם כולו-

כ- 600,000 ישראלים סובלים מעודף כולסטרול, פחות ממחציתם (240,000) מטופלים בתרופות להורדת כולסטרול.
כמחצית מכלל מקרי המוות באירופה (49%), נגרמים עקב מחלות לב וכלי דם (494,382 מקרי מוות בשנת 2002). גם בארה"ב מחלות אלו הן גורם התמותה העיקרי כיום.
מחלות לב וכלי דם הן גורם התמותה העיקרי בקרב נשים בכל ארצות אירופה.
מחלות לב וכלי דם פוגעות ביותר מ- 17 מיליון אנשים בכל שנה.
על פי ההערכה, מחלות לב וכלי דם עולות לאיחוד האירופי 169 מיליארד יורו בשנה.
מחלות לב הן גורם התמותה השכיח ביותר במדינות האיחוד האירופי - הן אחראיות ליותר מ- 744,000 מקרי מוות בכל שנה.
אחד מבין שישה גברים (17%) ואחת משבע נשים (16%) ימותו ממחלות אלו.
כיום בעולם חיים לפחות 13.2 מיליון אנשים שעברו התקף לב ושסובלים ממחלות לב כליליות.
במדינת ישראל כ- 40,000 איש עוברים התקפי לב מידי שנה.
במדינת ישראל כ- 17,000 איש נפטרים ממחלות לב מידי שנה.
מספר חולי הלב במדינת ישראל מוערך בכ- 400,000.

לאחר ההסבר שניתן לענת היא התעניינה מאוד האם ואיך ניתן למנוע את המחלה.

הפרופסור הסביר לה כי כדי למנוע אנגינה פקטוריס יש לשמור על אורח חיים נכון ובריא-בין היתר לא לאכול מאכלים רווים בכולסטרול רע כמו ג'אנק פוד,להרבות בפעילות ספורטיבית,להימנע מעישון ומתח נפשי רב.

הרופא ציין כי במקרה של ענת יש גורם תורשתי המשפיע על מחלתה ולא בהכרח כי היא לא שמרה על אורח חיים לא בריא.

הרופא-כתבה מס' 3

מאחר והתרופות לא השפיעו על ענת ולא חל שיפור במצבה, הציע ד"ר לק לשנות את הטיפול שניתן לה עד היום.
כשענת הגיעה לפגישה עם הדוקטור מוטרדת מכך שלא השתפר מצבה,היא ביקשה מהדוקטור שיסביר לה אודות מבנה הלב והעורקים הכליליים כדי שתוכל להכיר ולהתמודד עם מחלתה שתלווה אותה במהלך השנים.
הדוקטור הסביר לה כך-
לב האדם הוא איבר חלול ושרירי המשמש כמשאבה, כלומר הוא מזרים דם לכל חלקי הגוף. מטרתו היא להזרים את הדם דרך כלי הדם וזאת תוך התכווצויות חוזרות ונשנות. ללב חשיבות גדולה ביותר בשמירה על חיי הגוף, והפסקת פעולתו למספר דקות ומעלה תגרום בדרך כלל למוות.
הלב, כמו שאר איברי הגוף, הוא איבר שרירי והוא ניזון מחמצן הזורם בדם. הדם הזורם בעליות וחדרי הלב אינו מזין את הלב. לכן, קיימים עורקים כליליים, שמטרתם היחידה היא הזנת הלב.
העורקים הכליליים נסתמים לעיתים במהלך החיים עקב התפתחותם של משקעים על גבי הדפנות שלהם. במקרים אלה נוצרות מחלות לב עקב כך שלא מגיעה הספקת דם מספקת לתאי שריר הלב.

לאחר ההסבר שנתן הדוקטור לענת הוא הציע את הטיפול החדש שינתן לה כדי שישתפר מצבה-

1. חוסמי קולטני ביטא – מאיטים את עוצמת ומהירות ההתכווצות הלב ובכך מפחיתים את העומס האנרגטי של הלב. תרופה זאת תינתן בצורת כדור לבליעה.
2. חוסמי קולטני סידן – מרחיבים את העורקים הכליליים.

ד"ר לק, רופא משפחה

החולה-כתבה מס' 2

ענת הגיעה לרופא המטפל וסיפרה לו כי התרופות לא השפיעו עליה ואף לא הטיפול בחמצן שנעשה אצל הרופא המומחה. לא היה שינוי במצבה והמצב לא השתפר. ענת חוותה התקף נוסף דומה מאוד להתקף הראשון שעברה.

רופא מומחה- כתבה 1

(מפגש בין ענת החולה לבין פרופ' מקס ברנר בבית החולים תל השומר למטרות טיפול בחמצן)



בפגישה בין השניים פרופסור ברנר נתן לענת טיפול בחמצן ובינתיים הסביר לה רבות על המחלה. הוא נתן לה נתונים סטיסטיים, קבוצות סיכון וגורמי סיכון, כדי שענת תדע יותר בנוגע למחלתה.

גורמי הסיכון לאנגינה פקטוריס הם:

• יתר כולסטרול רע בדם
• רקע משפחתי של טרשת עורקים ואנגינה פקטוריס
• מתח נפשי
• מחלת הסוכרת
• היעדר פעילות גופנית
• עישון
• יתר לחץ דם
• השמנת יתר
• לגברים יש סיכון גבוה יותר לחלות באנגינה פקטוריס
  

הרופא - כתבה מס' 2

מצורף המכתב שהעביר ד"ר לק לחולה ענת גורן דה-לה צוויץ.



גברת גורן דה-לה צוויץ,

בדיקת האק"ג שעברת שוללת אפשרויות למחלות לב שונות משום שהיא תקינה לגמרי.לאור התסמינים שתארת בעת האירוע שעברת, אני חושד כי המחלה שגרמה להתקף היא אנגינה פקטוריס.
אנגינה פקטוריס היא מחלה שבה קיימות הצרויות בעורקי הלב - עורקים המספקים דם ללב. אנגינה פקטוריס מתפתחת כאשר הצטברות שומנים על דפנות העורקים הכליליים היא מעל 60%. במצב מנוחה האדם לא יחוש בכאב, מכיוון שזרימת הדם בזמן מנוחה היא נמוכה. לעומת זאת, בזמן מאמץ האדם יחוש בכאבים חדים בחזה, מכיוון שכמות הדם שתעבור בעורק המוצר לא תצליח לספק את כמות הדם הדרושה למילוי הדרישה האנרגטית. התחושה בעת מאמץ היא של מועקה ולחץ, ולא כאב חד ודוקר.

המלצתי לטיפול היא נטילת תרופות כדי להפחית את תצרוכת החמצן של ליבך.
התרופות שברצוני לתת לך הן:

• אספירין - כדי לנגוד את פעילותן של הטסיות. כלומר, לנגוד את קרישת הדם.
• ניטרוגליצרין - כדי להרחיב את הורידים המביאים דם ללב, ובכך להפחית את עומס העבודה של הלב. בנוסף, הניטרוגליצרין גם מרחיב ישירות את העורקים הכליליים. יש אפשרות לנטול בצורת בתרסיס, כדור תת לשוני, או בכדורים לבליעה.

בנוסף לנטילת התרופות, אמליץ שתגשי לטיפול בעזרת חמצן פעם בשבוע, אצל רופא קרדיולוג. מצורפת הפניה לפרופסור מקס ברנר, קרדיולוג מומחה בבית החולים "תל השומר".

בתודה,

ד"ר לק

הרופא - כתבה מס' 1

היום הגיעה אליי לקופת החולים ענת גורן דה-לה צוויץ, בת 39. החולה בדרך כלל בריאה. התלוננה על:

• שרירי לסת תפוסים
• כאבים בחזה, בצד שמאל.
• כאבים מוקרנים לזרוע השמאלית
• גל חום

החולה סיפרה כי האירוע התרחש לאחר שהחלה להתרגש בשיעור. האירוע לווה בתחושת חרדה ובהלה מצד החולה. החולה טוענת כי תחושותיה עברו לאחר שניות ספורות.

לחולה היסטוריה משפחתית של יתר כולסטרול בדם מצד אביה, שעבר לפני מספר שנים אירוע לב.

לפי התסמינים, הינני חושד שהחולה סובלת מ'אנגינה פקטוריס' (תעוקת חזה) בלתי יציבה.

המלצתי היא לשלוח את החולה לרופא מומחה, קרדיולוג. בנוסף, אני מצרף הפניה לבדיקת אק"ג, ואמליץ על בדיקת מאמץ. הבדיקה תוכל להראות אם יש חסימות אפשריות בלב.

ד"ר לק

החולה - כתבה מס' 1

שמי ענת גורן דה-לה צוויץ.

אני בת 39, מורה במקצועי. בדרך כלל הינני בריאה, ללא עבר של מחלות כרוניות. אני נוהגת לשמור על גופי. אני נוהגת להתעמל, ולרוב אין שום בעיה בזמן ההתעמלות.

אמי בריאה. אבי, בן 70, סובל מרה גבוהה של כולסטרול בדם. לפני כמה שנים, עבר אירוע לב.

היום בזמן שיעור שהעברתי, התנהג כלפיי תלמיד באופן חצוף ומעליב. כאשר פניתי בחזרה לתלמיד, הרגשתי לפתע כי איני יכולה לדבר, משום ששרירי הפה שלי נתפסו.

יחד עם זאת, הרגשתי כאבים חדים בצד שמאל של החזה וכאבים בזרוע שמאל. בבת אחת הרגשתי גל חום ששטף את כולי.

נבהלתי מאוד מהאירוע, ולכן נלקחתי לקופת החולים. נאמר לי שעליי לנוח.

נושא העבודה!

המקרה הרפואי שבחרנו הוא על ענת בת 39.